כיום אין פינוק יותר גדול מבילוי בספא, ישראלים רבים מעניקים טיפולים בספא כמתנות ליקיריהם או כחלק אינטגרלי מטיולים ומחופשות. בשנים האחרונות, במקביל להתפשטות הרפואה האלטרנטיבית, קמו מכוני ספא מיקצועיים ואיכותיים, המספקים טיפולים כוללים.
אנשים רבים הולכים כיום לספא על מנת להרגיע את גופם ואת נפשם, כדי לתפוס מעט שקט ולהתענג. מכוני הספא מציעים בימים אלו מגוון שירותים; הן מסורתיים והן מודרניים. שיאצו יפני, ומאסג'ים למיניהם: מאסג' שוודי ומאסאג' תאילנדי. טיפולי פנים בסגנון אירופאי, רפלקסולוגיה, טיפולים בבוץ המכיל מינרליים, דיקור סיני, טיפולי מלחים ישירות ממי ים המלח, טיפולי בוץ, רייקי, מדיטציה, סדנאות תזונה בריאה, יוגה ועוד.
לא בכל ספא ניתן למצוא את כל אלה, קיימים סוגים שונים של ספא: ספא עם אוריינטציה יותר רפואית בריאותית או ספא שנועד לספק מרגוע ובריחה קלה מחיי היום יום ועוד. מחקרים שנעשו בארצות הברית מראים כי כל שנה יש גידול של לפחות עשרים אחוז במספר מכוני הספא שנפתחים. אך אל תתטעו התפשטות מכוני הספא בעשורים האחרונים לא קרתה בין לילה, לטיפולי הספא יש שורשים חזקים בהיסטוריה האנושית.
ההיסטוריה של תרבות הספא
מרחצאות למשל כבר היו בימי מסופוטמיה, מצרים העתיקה, בתקופה היוונית הקלאסית ובימי האימפריה הרומית, כבר בימים אלו אמבטיות משותפות היו שכיחות ונפוצות והיו מזוהות עם פנאי ותענוגות אלה גם היו מזוהים עם סגולות ריפוי. בימי יוון למשל, היו מרחצאות שיכו להכיל 6000 מתרחצים שאט שאט הפכו למעין קומפלקס המציע גם פעילות ספורטיבית, סאונות, מסעדות ועוד.
יש עדויות כי בתקופה של האימפרייה הרומית באי הספא היו עוברים מסלולים קבועים, את היום התחילו עם פעילות גופנית קלה, אח"כ נכנסו לאמבט קר ומשם לאמבט חם אחריי הטבילות נכנסו לחדר עם אויר חם, מה שנקרא כיום סאונה, אחר כך עברו לקבלת מאסאג'ים ולסיום התאספו כולם בחדר הספרייה לשם מנוחה והרגעות בצוותא.
לאחר נפילת הקיסר הרומי החלה להתפשט תופעת הספא והמרחצאות למקומות אחרים בעולם: לאפריקה, אסיה, אירופה ולצפון אמריקה והם שם עד עצם היום הזה.
מרחצאות נבנו על פי רוב ליד מעיונות חמים, ויש עדויות לכך שאפילו בימי הביניים עשו שימוש במרחצאות ספא לצורכי ריפוי והייתה חשיבות לרחצה הקולקטיבית הזו.
וכך גם היה בתקופת הרנסס, בארצות אירופה המרכזית והמערבית כגון בלגיה, גרמניה ואנגליה גם אז יוחסו סגולות ריפוי והילינג לספא ולרחצה בצוותא. אז גם הסאונה זכתה לגילוי מחדש.
ב-1522, יצא הספר המדעי הראשון שכתב בזכות המרחצאות ואף המליץ לשתות את מימי המעין. ב-1890, הכומר סבסטיאן נייפ, שחי בגרמניה, פיתח תרפיית מים וגילה צמחים בעלי יכולות הוליסטיות ופתח ספא.
המאה ה-20 היוותה רנסנס חדש לרעיון הספא, תחילה כמקום אליו באים לצורך ריפוי והחלמה ובעשורים האחרונים תפס הספא תפקיד נוסף, בדומה לתקופה הקדומה, מקום אליו באים בשעות הפנאי, על מנת להרגע מקצב החיים המטורף. מקום שקט המספק בריחה מהמודרנה. וכך בעצם הספא כיום מהווה שילוב מעלף של מסורת ומודרניזם.
